סניף בזל

אשתורי הפרחי 14,
מתחם בזל, ת"א

סניף שרונה

קלמן מגן 3, מתחם
שרונה מרקט ת"א

סניף רעננה

ויצמן 273

כנראה שכל מה שצריך בשביל להפוך ממגלגלת סושי אחת במטבחה הביתי + שליח אחד שהוא גם הבעל, איש השיווק ויד ימינה לרשת מסעדות – זה 15 שנה ללא שינה או הפסקה…

זה-סושי הוקמה מהרצון להביא אוכל יפני איכותי, טרי ומוקפד במחיר שווה לכל נפש. מהמחשבה שגם אדם המזמין אוכל לביתו, צריך לקבל חוויה של מסעדה, כאילו האוכל עבר רק את המטרים הספורים בין המטבח לשולחן.

לא פלא ששנים רבות אנחנו עם אותו הסלוגן שבשבילנו הוא דרך חיים: LOVE IS IN THE DETAILS

איך הגעתי ליפן עם 150$ בכיס ואפס תכנון מראש? כנראה כשאת בשנות העשרים שלך, האומץ גדול יותר מנפח המוח. כשנכנסנו למכולת בטוקיו וראינו שמלון אחד עולה 150$, הבנו שהפנטזיה על טיול ביפן תהיה חייבת להיות משולבת בעבודה קשה. מפה לשם, אישה רעבה, מתחילה למכור תמונות עם עוד ישראלים, מכירה בוס יאקוזה שלוקח אותה תחת חסותו ומתחילים להסתובב בפסטיבלים ברחבי יפן. קורה לכל אחד, לא? 🙂 באחד הפסטיבלים הראשונים, התמקמנו בדוכן שלנו בסמטאות עיר יפנית טיפוסית. הכל מסודר, הכל מדוד על המילימטר. משלמים לבוס מהיאקוזה את העמלה שלו עם מתנה קטנה בצד, שאסור לשכוח ומחכים לאנשים שיבואו. במקום אנשים הגיע גשם. גשם זלעפות שהבריח את כולם. הבוס יאקוזה, קטוע הזרת הזמין אותנו להצטרף אליו ואל אנשיו במסעדה מקומית. התיישבנו על הרצפה, כמנהג המקום והבוס פתח שולחן שלא הכרתי מימיי. אבותיי ואימהותיי הם פרסים וסורים. אצלי פתיחת שולחן זה סלטים, בשרים, פיצוחים. זה היה שולחן של דגים נאים, קיפודי ים חיים ודברים שלא ידעתי וקשה היה לשאול כשאיש אינו מדבר אנגלית והיפנית שלי דאז הורכבה מאוצר מילים של 10 מקסימום. במקום הארק והיין בסעודות בארץ, היה זה הסאקה שנשפך כמים. אתם מצפים שאתאר לכם כאן סיפור אהבה מביס ראשון? את העיניים מתגלגלות בהנאה והנפש מתרוממת לגבהים חדשים? תחשבו שוב. זה היה מוזר, מוזר מדי. אבל מה לעשות? הבוס מזמין ואני אוהבת את הזרת שלי שלמה ואת העבודה שהוא נותן לי, אז מנסים לבלוע ושוטפים את זה עם המון סאקה, שגם הוא אז לא היה אטרקטיבי בעיניי, אבל עשה את העבודה. אני לא אכנס לתיאורים גרפיים, אבל בוא נגיד רק שהגוף שלי סרב בתוקף להכיל את מה שנתתי לו והבוקר למחרת היה קשה מנשוא.
לא פלא שלקח לי זמן עד שנתתי צ'אנס נוסף למטבח המוזר של ארץ חייזרית, אך יפה להפליא ומעוררת הערצה בניקיון, הסדר ומעל לכל האסתטיקה של הפרטים הקטנים. הפעם השנייה הייתה באיזאקיה קטנה, אבל גדולה מהחיים. הפעם ויתרתי על הסאקה. הייתי חייבת חוויה מתקנת, כי אין מצב שתרבות מופלאה לא תייצר גם אוכל מופלא. בחשש והתרגשות מחודשת הכנסתי בזהירות את

נתח הדג העטוף אורז ואצה מתפצפצת לתוך הפה. בהתחלה זה הרגיש כמו קסם, אחר כך זה הרגיש פשוט נכון וכשיכולתי שוב לחשוב במלים, לא עלתה לי מילה אחרת מלבד הרמוניה. הרמוניה של מתקתקות האורז, האצה המלוחה וחריפות הווסאבי. הרמוניה של גוף שמקבל באהבה אוכל שבאמת מזין אותו, רחוק כל כך מהתזונה המערבית המתועשת של מי שעיקר תזונתה בנכר היקר היה fast food. הרמוניה בנפש של מי שאחרי מסע ממושך מגיע הביתה.
לא העזתי ישר לנסות לייצר את האומנות הזאת בעצמי. אני יכולה לעמוד מול ציור במוזיאון שיעלה דמעות ועצמה של רגש בכל גופי ועדיין אני לא הולכת הביתה לנסות לצייר בעצמי את המונה ליזה. אבל זה רדף אותי. אורז. איך הדגן הבסיסי הזה, ששליש מאוכלוסיית העולם חיה עליו יום יום, יכול להרעיד את עולמך כמו יצירת אומנות? החלטתי שאני מנסה…
בעיר ספר קטנה, במכולת מקומית קטנה, נכנסתי לקנות אורז. מקום כפרי, דל יחסית אך גם שם הניקיון, הסדר, ההקפדה, הדיוק שלעולם לא נדע תחת השמש הים תיכונית הקופחת. שקי האורז היו ענקיים, אריזה משפחתית של מי שאוכל אורז שלוש פעמים ביום ואני רציתי רק קילו. המוכרת הזקנה עשתה לי סימן עם היד להמתין ונעלמה מהחנות. היא נעדרה למשך עשרים דקות בהן שני הזרים השחומים, בעלי שיער גוף שריתק את היפנים החיים בבידוד באי החלק שלהם, יכלו לרוקן לה את הקופה והחנות שבע פעמים ולהמשיך בדרכם באין מפריע. עם טמפרמנט ישראלי ממוצע, כבר התחלנו לאבד את הסבלנות. ואז היא חזרה… חזרה, כנראה מביתה עם שקית בד יפהפייה ובה קילו אחד של אורז יפני מובחר. מתנה. מתנה לזר בלי רצון לתמורה.
כמו כל חלום טוב, גם השנה היפנית שלי נגמרה והתעוררתי יום אחד חזרה בארץ הקודש שלא ידעה אז מה זה סושי, מה זה ראמן, מה זה ניגירי, מילים שהיום הן נחלת רוב הילדים, לא הרבה פחות מפסטה ופיצה. הפנטזיה נשארה רחוקה והיום יום היה רצוף תלאות. היריון. גירושין. הישרדות. שנים עברו, אבל הכמיהה לאותה תחושת הרמוניה תמיד הדהדה בפינה חשוכה בראש טרוד. צורך שדפק על החלון, עד שהחלטתי לשנות את חיי ולהרשות לו להיכנס ולהוביל אותי לפרק ב' של מסע מופלא.

גלילה למעלה
נגישות סניף שרונה
  • לולאת שמע
  • שרותים נגישים - בתוך המרקט
  • שולחנות וכסאות - בתוך המרקט
  • חניה - בתוך המרקט
נגישות סניף בזל
  • לולאת שמע
  • שרותים בקרבת מקום
  • שולחנות נגישים
  • חניית נכים בקרבת מקום
נגישות סניף רעננה
  • לולאת שמע
  • שרותי נכים
  • כניסה נגישה
  • חניית נכים